<h1>הבתים — שערי המלאכות האסורות ביום השבת שער שמיני</h1>
<h2>דף צט:</h2>
אילן שהיו שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים אסור לישב עליהם. ואם אינם גבוהים שלשה הרי הם כארץ. היו באין למעלה משלשה בתוך שלשה מותר להשתמש בהם. היו גבוהין שלשה, אעפ"י שצדן אחד שוה לארץ או שיש חלל תחתיהן שלשה אסור לישב עליהן, לר"ם. מי שעלה באילן אפילו משחשכה בשוגג מותר לירד במזיד אסור לירד.
<h2>דף ק.</h2>
אין עולין באילן בין לח בין יבש, ואין נתלין באילן, ואין נסמכין באילן, ולא יעלה עליו מבעוד יום לישב שם כל היום כולו, ואין משתמשין במחובר לקרקע כלל, גזירה שמא יתלוש, לר"ם. יש מן הגדולים שפסק שדקל יחידי שנשרו כל ענפיו והוא יבש מותר להסמך בו ולעלות עליו בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים שאין ניכר בין לח בין יבש. והרי"ף והר"ם לא הביאו זה. ונראה שדעתם שאין זה כהלכה. וכן נראה.
<h2>דף קד.</h2>
חצר שנתקלקלה במי גשמים מביא תבן ומרדה בה. וכשהוא מרדה לא ירדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא להשוות גומות, לר"ם.
אסור לשחק באגוזים ושקדים על גבי קרקע, שמא יבוא להשוות גומות.
המשקה זרעים חייב משום זורע. לפיכך אסור לשאוב מן הבור בגלגל, גזירה שמא ימלא לגנתו ולחורבתו. ומפני זה אם היה הבור שבגלגל בחצר מותר לשאוב ממנו בגלגל. יש מן הגדולים שכתב שאסור לרחוץ ידיו בגנות ופרדסים מפני שהוא מצמיח הזרעים. ונראין דבריהם.
